מי אנחנו

"העמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה" הוקמה בעזרת מתנדבים, אשר סייעו באופן פרטי לניצולי שואה נזקקים ובודדים במשך שנים ארוכות, תוך ציפייה לכך שמדינת ישראל סוף סוף תיקח על עצמה את האחריות לרווחתם של ניצולי השואה. לאחר שנים ארוכות שהדבר לא קרה, והניצולים בהם טיפלו מתנדבי העמותה נפטרו, חלקם כתוצאה ישירה מההזנחה של המדינה ומחוסר כסף, החליטו מתנדבי העמותה להקים עמותה שתטפל בלא בירוקרטיה, בלא צורך במילוי טפסים, באופן מיידי ובכל תחומי החיים האפשריים בניצולי השואה.

העמותה נרשמה כחוק באפריל 2008, מספר ימים לפני פסח 2008 ומיד ערכה מבצע ענק בכל הארץ, לחלוקת מאות ארוחות חג חגיגיות לניצולי שואה בודדים ונזקקים.

מבצע זה זכה לחשיפה תקשורתית בזכות העיתונאי המוערך שמעון וילנאי, אשר שידר מדי שעה יומיים לפני החג את מספר הטלפון של העמותה ואפשר בכך למאוד ניצולי שואה נזקקים ובודדים לפנות לעמותה, הן בבקשה לארוחות חג והן בבעיות שונות שהיו להם, והעמותה נתנה להם פתרון מיידי.

מאחר והעמותה פתחה מיד עם הקמתה במבצע גדול מאוד, שבעקבותיו פנו מאות ניצולי שואה לקבל עזרה, והעמותה עצמה התבססה על מתנדבים בלבד ללא כסף, מימון או מערך ארגוני, העמותה נקלעה מיד עם הקמתה לעומס בלתי אנושי של פניות של ניצולי שואה, שלא זכו לסיוע מכל גוף אחר, ובעקבות כך נכנסה העמותה לסחרור מתמיד של פניות.

חשוב להדגיש כי כל פעילי העמותה הינם מתנדבים ללא שכר. מנכל"ית העמותה מאז הקמתה, תמרה מור, אינה מקבלת משכורת או שכר בכל דרך. מנכל"ית העמותה, שאינה מקבלת שכר, פועלת לא רק בימי חול, אלא גם בסופי שבוע, בגלל העומס.

בנוסף לכך, המנכ"לית אף נתנה מכיסה מאות אלפי שקלים, חרף העובדה שאינה אדם עשיר, כדי לדאוג לכך שהעזרה לניצולי השואה לא תופסק בשנים הראשונות של העמותה, כאשר לא היו תרומות כלל, ולא היה אפשר לתת אפילו סיוע בסיסי לניצולים אלמלא המקור הכספי של כיסה.

במהלך השנים יותר ויותר אנשים נחשפו לפעילות העמותה, ותרמו לה בסכומים סמליים וקטנים. מאחר ולעמותה יש מעט מאוד הוצאות, העמותה ממקסמת את התרומות הניתנות לה, ומצליחה לסייע להרבה ניצולים במעט מאוד כסף.